יותר מהכל אני זוכרת את הפרוסה עם הגבינה וריבת התות...30 שנים עברו מאז שהתאחדה עם אבותיה וזה הזכרון הכי חזק שלה..אולי בגלל שזה תמיד נראה ממש מגרה-האדום הבוהק הזה,אולי זו האצילות ,העדינות והעצבות הגדולה שלה...זאת סבתא נטקה-ריבת תות מתוקה.
אוכל שהוא פיסת זכרון -כמו הקניידלך והקרפלך וההלזלך והרגל הקרושה ואפילו רגלי התרנגולת(כי מנצלים כל חלק)ותאמינו לי שזה מעדן שהיינו רבים עליו.
ומאחורי הפרוסה עם הריבה עמדה אישה עצובה ומיוסרת תמידית!!תמידית!!
אישה שכל משפחתה נשחטה על אדמות פולין.
אז לכבודה שחזרתי מתכון לריבת תות מתוקה ומנחמת עם שינויים ברוח התקופה אבל עם הרוח שלה שמרחפת מעל-
בסיר על להבה בינונית
שתי כוסות תות קפוא(אפשר גם טרי)-עד שהוא מפשיר ומגיר נוזלים ואז מנמיכים להבה.
עד שזה קורה משרים כפית זרעי צ'יה ברבע כוס מים לרבע שעה
ומוסיפים לסיר.
שתי כפות מייפל טבעי
••לטעום ואם חסרה מתיקות להוסיף עוד כף מייפל
חצי שעה על אש נמוכה תוך ערבוב מפעם לפעם וזו הריבה הכי טעימה ומהירה ובריאה שתקבלו.
להעביר לצנצנת מעוקרת ולאחסן במקרר.. להשתמש בכל פעם בכפית נקייה על מנת שהריבה לא תתקלקל.
Comments